"אני רוצה שתארגנו מסיבת עיתונאים כדי להשיק את המוצר החדש שלנו", אמר לי המנכ"ל,

"ואני רוצה לראות שם את כו…..לם!".

"האם אתה רוצה לקבל 30 ידיעות קטנות בכל מקום, או 2-3 כתבות גדולות במיקומים מרכזיים במדיה, ששם נמצאים רוב הלקוחות שלך?", שאלתי.

"אני רוצה גם וגם" אמר המנכ"ל, "אני רוצה שכולם יידעו על המוצר".

ועל זה כבר נאמר, מי שרוצה הכל, סופו לקבל כלום.

האם אפשר לקבל חשיפה רחבה ובאזז מטורף בכל מקום?

ובכן, התקשורת בישראל עברה מספר שינויים חשובים בשנים האחרונות:

אחד מהם הוא התרחבות תהליך ה- NarrowCasting, התרבות ערוצי המידע המתמחים, בניגוד ל-BroadCasting שהיה פעם, מיעוט ערוצים רבי-רייטינג ושליטה.

תהליך שני הוא התרבות מספר משרדי יחסי הציבור בעשור האחרון, והעלייה בשימוש בשירותיהם, מה שגורם עומס רב יותר על כל עיתונאי, לרוב זהו עומס סרק של הפצת מידע בשיטת הספאם למאות עיתונאים לא-רלבנטיים. כתוצאה מכך עלתה רמת החשדנות והציניות של עיתונאים רבים, והעיתונאים האיכותיים ממעטים לפרסם חומר שהופץ בספאם לכולם.

תהליך שלישי הוא צמצום כוח האדם במערכות תקשורת רבות, והטלת אחריות רבה יותר על כתפיו של כל עיתונאי. התוצאה היא שכתבים רבים עובדים קשה יותר, ולמעשה כמעט שאינם יכולים לצאת מהמערכת.

והתהליך הרביעי הוא התגברות התחרות בין כלי התקשורת השונים, מה שמייצר ביקוש שלהם לחומר בלעדי שמתחריהם לא קיבלו, או לפחות קיבלו אחריהם. חומרים שלא ניתנו בבלעדיות – קטנים סיכוייהם להתפרסם בכלי התקשורת האיכותיים והמובילים.

ארבעת התהליכים האלו וגורמים נוספים, גרמו לכך שפחות ופחות כתבים מגיעים למסיבות עיתונאים ולאירועי השקה, ומבקשים לקבל חומרים בדואר אלקטרוני,ומוצרים ישירות למערכת או לפתח ביתם. מסיבת העיתונאים של פעם, הפכה לטקטיקה נשתית שהאפקטיביות שלה טובה רק במקרים ספציפיים ומול תאי כתבים מאוד מסוימים ומוגדרים.

זה מבחינת התקשורת. מבחינת הלקוח, החברה שאנחנו, משרדי היח"צ מייצגים, כשמעמיקים בתהליך החשיבתי והאסטרטגי, עולה הצורך לחשיפה איכותית (במעט כלי תקשורת מובילים, ובצורה גדולה ובולטת) על פני חשיפה כמותית אך מזערית. אין ספק שמבחינת התגובות – חשיפה מדויקת במדיה הנכונה לקהלי היעד של החברה – תמיד מייצרת תגובות חזקות ואפקטיביות.

השינויים שעוברת התקשורת (ועוד לא דיברנו על השפעות האינטרנט העיתונאי והרשתות החברתיות) מייצרים סוג חדש, אחר, של קמפיינים תקשורתיים, שבנויים בשכבות של חשיפה ולאורך זמן רב יותר, במקום בשיטת זבנג וגמרנו, שהייתה אקטואלית בעבר.

מסיבת העיתונאים עוד לא מתה לגמרי, אבל כוחה בהחלט נחלש, וממשיך להיחלש. יועץ תקשורת חכם ומנוסה שידע לאפיין את הצרכים שלכם, ידע גם לתרגם אותם לקמפיין אפקטיבי ומדיד, כזה שייצר תגובות ומכירות, לאורך זמן, ובצורה עמוקה ומשפיעה יותר. בקיצור, אם בחרתם יועץ תקשורת טוב, תסמכו עליו, ותקשיבו לו.