עו"ד הראל לוקר – מומחה מיסוי ושותף מיסים במשרד ש.פרימדן ושות'
על ועדת ששינסקי וענף הגז והנפט בישראל
- מה יקרה כעת? כהקדמה חייבים לציין שבטוח שיהיו עוד שינויים, שכן יישום ההמלצות כרוך בחקיקה וברור איך הן נכנסות אבל לא איך החקיקה הסופית תצא. זה צריך לעבור את ועדת הכספים והכנסת שנתונים להשפעות שונות.
- מיסוי - צריך לזכור שמדובר בתגליות חסרות תקדים שעשויות לשנות את כלכלת ישראל ולכן גם מובנת רצונה של הממשלה לשנות את כללי המשחק שנקבעו לפני כ-60 שנה. לאור התגליות החריגות נעשו ויעשו מהלכים חריגים וזה מתבקש.
- לגופו של עניין יש להעיר כמה הערות: ראשית, אין כאן חקיקה רטרואקטיבית. זה בדיוק כמו העלאת המס על שוק ההון שארעה לפני מספר שנים או על רכבים צמודים בהייטק. השינוי הוא צופה פני עתיד, על רווחים שיוצרו בעתיד. שנית, בעיני יש בעיה עקרונית עם התמלוגים. זהו דה פקטו מס שאינו קשור לריווח. גם אם לא הרווחת שילמת מס למדינה. יתרה מזו, ככל שהרווחת יותר שילמת באופן יחסי פחות מס. זה נוגד כל עקרון בסיסי של מס. לשיטתי היה רצוי לבטל את התמלוגים שהוטלו בחקיקה משנות השישים. אולי זו הטבה שניתן לתת לחברות הנפט לצד העלאת המס.
- אם נחזור להיטל החדש, צריך לציין שלצד העלאת שיעור המס יש גם הטבות לחברות הגז. רק לאחר החזר השקעה של 50% יוטל המס החדש. אין לזה תקדים. עד תשואה של 130% המס הממוצע יהיה כ-25% שזה מס החברות כיום. לדוגמא, הושקעו 100 דולר וההכנסות הן 230 דולר. עד 150 דולר יש פטור. על ה-80 דולר הנוספים יחול מס ממוצע של 40% קרי 32 דולר. על ריווח של 130 זה בערך 25% מס. זה מס החברות כיום. אבל, על כל ריווח נוסף מעבר ל-130% יחול מס של 60%. האם 60% על תשואה מעבר ל-130% הוא מס סביר? שמדובר ברווחי עתק מיוחדים בפרויקטים חריגים שלמדינה זיקה מיוחדת אליהן, ייתכן שכן. ועדת ששינסקי הראתה שישראל במקום טוב באמצע אם תיושמנה המסקנות. מאידך, מצב שמרבית ההכנסות הולכות למדינה הוא אבסורדי.
- חריג נוסף בהצעות הועדה, הוא מס פרוגרסיבי על חברה. אין לזה אח ורע במשטר המס של חברות. חברות משלמות תמיד מס קבוע. שוב, זהו חריג שנוצר מהמצב המיוחד של תגליות ענק.
- המשקיעים – צריך לזכור שענף הנפט והגז זוכה להטבות נוספות במישור המשקיעים בהן הועדה לא נגעה. באופן חריג המשקיעים בשותפויות הנפט זכאים לנכות את השקעתם כהוצאה, בשונה מכל השקעה אחרת במניות או נכס אחר. אין כל שינוי בהיבט זה.
- רמת המאקרו - לבסוף, ברמת המאקרו, עלינו להיזהר מ"המחלה ההולנדית". בהולנד גרמו תגליות הגז לקריסת תעשיות אחרות במדינה. אחת הדרכים להתמודד עם המחלה היא ייעוד הכספים מהעלאת המיסים על הגז, בחקיקה, לטובת פרויקטים אחרים, למשל תשתיות או חינוך או אפילו חיפושי נפט נוספים. בעיני מתבקש שמדינת ישראל תייעד בחקיקה את המיסים העודפים דווקא לתחום הקלינטק והאנרגיה החלופית. ככל שהעולם ימצא מהר יותר פתרון לתלות בנפט, כן ייטב למדינת ישראל. כבר כיום ישראל מובילה בתחום ויש לעודד יותר ויותר את המחקר והשימוש בפתרונות חלופיים לנפט. זהו צורך כלכלי אבל יותר מזה בטחוני מהמעלה הראשונה. כמובן שניתן לחשוב על פרויקטים נוספים שיעודדו תחומי כלכלה אחרים. מה שחשוב הוא שכספי המסים מתעשיית הגז לא ייכנסו לתקציב הרגיל אלא ייועדו לקידום נושאים לאומיים מיוחדים שיעודדו צמיחה בכלכלה.