חותרות לחיים: קבוצות נשים המתמודדות עם סרטן
השד משתתפות בקבוצת תמיכה ייחודית בחסות אסותא
פעמיים בשבוע מתכנסת קבוצת נשים לחתירה משותפת בסירות דרקון בנחל הירקון. לכל הנשים מכנה משותף אחד: כולן נמצאות בשלבים שונים של התמודדות עם סרטן השד. המכון האונקולוגי של בי"ח פרס את חסותו על הקבוצה, מתוך אמונה בשילוב המנצח של קבוצת תמיכה עם פעילות גופנית, התורמים יחדיו להליך ההחלמה.
מדובר בקבוצת תמיכה קצת אחרת, שמלבד המפגש עם נשים המתמודדות עם אותן חוויות ומהוות אחת עבור השנייה רשת חברתית תומכת, מחזקת אותן פיזית ומונעת תופעות לוואי של המחלה והטיפולים. אחת מתופעות הלוואי הנפוצות ביותר לאחר סרטן השד הינה לימפדמה – התנפחות או בצקת של היד כתוצאה מהסרה או הקרנה של בלוטות הלימפה.
בעוד שבעבר ההנחיה הייתה לא לבצע פעילות גופנית בפלג גוף עליון, מחקרים חדשים מעידים על כך שפעילות מסוג זה מסייעת להתאוששות מהירה יותר. לדבריה של ד"ר אירנה ז'יבליוק, אונקולוגית בכירה ומנהלת אשפוז יום אונקולוגי באסותא, " פעילות גופנית לפלג גוף עליון גורמת לזרימה טובה יותר של הלימפה ביד ופעולת החתירה בפרט מאפשרת לכל השרירים ביד לפעול כיוון שכרוכה בנפח תזוזה מקסימאלי, מה שמסייע למניעת הלימפדמה. מהרגע הראשון ששמעתי על קבוצת התמיכה הייחודית הזו, חשבתי שמדובר ברעיון נהדר ובמסגרת שמאפשרת לנשים לפגוש מצד אחד נשים שעוברות את אותן חוויות, ומצד שני לעסוק בפעילות מעצימה שרק מסייעת ומקדמת את הליך החלמתן".
יעל קלמוס, אחות במכון האונקולוגי באסותא, תמכה לאורך השנים במאות נשים שהתמודדו עם המחלה וכיום מוצאת את עצמה בצד של המטופלת. לדבריה של יעל, שהצטרפה אף היא לקבוצת החתירה, "מבלי שאנחנו רוצות זה הופך להיות קבוצת תמיכה. מתוך החוויה של החתירה עולים גם הקשיים, ההבנה, הצחוקים. רובנו לא ידענו לחתור לפני כן, ופתאום מצאנו את עצמנו במים"