עו"ד אלעד מן: "ישראלים אוהבים לתבוע ושונאים להרגיש פראיירים. כשאתה מחבר

את שני דברים האלה יחד בהקשר המוסדי, או שתבנה מקלט להתגונן מהפצצות

שיפלו עליך, או שתצא להתקפה בשם העמיתים שלך"

עו"ד מן אמר את הדברים היום בפאנל שעסק בנושא השקעות מקומיות, היום בועידת תל-אביב להשקעה מוסדית של די.סי פייננס. "המשבר הפיננסי שאנו נמצאים בעיצומו, שגרם לירידת ערך בשיעור של עשרות אחוזים בהשקעותיהם של חוסכים רבים שהפקידו את כספם בהיקפים עצומים אצל הגורמים המוסדיים, מעורר שאלות נוקבות שנדונות בכנסת, בממשלה, בציבור ובתקשורת, לגבי מדיניות ההשקעה של הגורמים

האלה ולגבי התנהלותם בבחירת השקעותיהם ובניהולן", אמר מנחה הפאנל גד סואן, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות

אחד הפאנלים המעניינים בועידת תל-אביב להשקעה מוסדית שנערך על ידי די.סי פייננס, עסק בנושא השקעות מוסדיות. במסגרת הפאנל, אותו הנחה גד סואן מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אמר סם ברונפלד, יו"ר הבורסה לני"ע בתל-אביב: יש בעיה של תחרות גדולה מאוד של הגופים המנהלים כסף - תחרות שהוחרפה כדי להצדיק עמלות מטורפות.

לדבריו, "הבעיה היא שמשתמשים במילה אמון בצורה לא נכונה. האמון בשוק ההון הוא האמונה שבזמן הקרוב אני הולך "לעשות מכה". אבל זה לא מה שהרולגטורים מפרשים כאמון. כולם מכים על חטא שלא היתה שקיפות ומשטר תאגידי בהנפקת איגרות החוב. אני מוכן לשים את הראש שלי שהמשבר לא היה שונה גם אם היו עושים את כל הדברים בנושא שקיפות. צריך לעשות את כל השינויים, אבל לצפות שזה מה שימנע את המשברים בעתיד - אני חושב שזה לא יקרה. אני לא מאמין שהחלטה של רגולטור זה או אחר על פרסום תשואות זה מה שיביא את הישועה. יש בעיה גדולה של תחרות גדולה מאוד של הגופים המנהלים. תחרות שהוחרפה כדי להצדיק עמלות מטורפות. אני לא מצליח להבין למה אחרי כל כך הרבה שנות דיבורים אין קופות גמל שאתה מנהל בעצמך. כשאתה נותן לבן-אדם לנהל את תיק ההשקעות שלו אין לו למי לבוא בטענות".

ברונפלד אמר עוד: "סדר עולמי חדש לא יהיה. מה שהיה הוא שיהיה. הבעיה הבסיסית של עולם ההשקעות היא לא מסוג הבעיות שאפשר לפתור. מה שנראה זה אולי מכשירים חדשים עם שמות חדשים שמשלבים תשואה וסיכון, אך לא הרבה מעבר לזה. תהיה רגולציה משופרת. מאז שנות השלושים כל הזמן משפרים את הרגולציה, אך האם זה מנע את המשברים? כל פעם יש סיבה אחרת למשבר וכל פעם אנחנו שומעים שאבד אמון הציבור בשוק ההון. אבל אחרי שנה-שנה וחצי האמון הזה חוזר ומסתערים על הנכסים בלי הכרה עד המשבר הבא ואז מסתבר שהאמון אובד שוב וחוזר".

עו"ד אלעד מן, שותף בפירמת עורכי הדין "מן-ברק עורכי דין", אמר כי "במשך השנים משקיעים מוסדיים אימצו לעצמם מדיניות של "להירגע ולא לעשות כלום". בתי משפט מדגישים היום חובות אמון של המשקיעים המוסדיים כלפי בעלי המניות והמשקיעים. הגענו לצומת קבלת החלטות של המשקיע המוסדי - האם להישאר עם גישה פסיבית ולהתחיל לבנות מקלט שיגן עליו מפני ההפצצות המשפטיות הבאות. אני לא חושב כך. הזרם הזה רק יגבר. לכן, המשקיע המוסדי צריך להחליט האם להתגונן או לתקוף ולהוביל את המחנה. זה מתבטא בפעולות טכניות כמו למלא טפסים ולקבל החזרים בתביעות ייצוגיות שהושג בהן החזר וזה מגיע גם לדברים אקטיביים כמו מעורבות בהחלטות בחברה ציבורית. משקיע מוסדי יכול להגיד שארע לו עוול מסויים ולהוביל תביעה בשם העמיתים. המציאות מחייבת את המשקיע המוסדי לעשות שינוי ולהתחיל לצאת להתקפות. "משקיעים מוסדיים כללי המשחק היום שונים. בתי משפט מגבירים כל הזמן את הסטנדרטים של חובות נאמנות שבהם המוסדיים צריכים לעמוד ומקביל העמיתים ובעלי המניות נהיים יותר מודעים לזכויות שלהם ויותר דורשניים.  לפעמים אפילו דורסניים. כבר ראינו בזמן האחרון כמה תביעות ייצוגיות של משקיעים נגד בתי השקעות שנובעות מתחושה בסיסית שבתי ההשקעות לא מילאו את תפקידם כמו שצריך. אם מישהו חושב שזו תופעה נקודתית וחולפת הוא יגלה מאוד מהר שהוא טועה. ישראלים אוהבים לתבוע, ישראלים שונאים להרגיש פראיירים. יש בזה גם מסר שיווקי חשוב מצד המשקיע המוסדי כלפי העמיתים: אתם תהיו עמיתים ובעלי מניות שלי ואני אלחם למענכם לאורך כל הדרך. הדבר הזה הוא כבר לא בגדר המלצה אלה דרך פעולה יחידה שבה יכול המשקיע המוסדי לפעול כדי להגן על עצמו מהסיכון הסביר שימצא את עצמו נתבע על ידי עמיתים או בעלי מניות".

ורד דר, כלכלנית ואסטרטגית ראשית בבית ההשקעות פסגות אמרה כי "המשבר הריאלי לא נגמר. האבטלה מתחילה לצמוח. מקרי חדלות הפירעון, המחיקות וההפרשות בבנקים, ההסדרים - כל אלה עוד לא נגמרו. מה שאנו כן רואים הוא ירידה בקצב ההאטה. ממשלות ובנקים מרכזיים בעולם נקטו בצעדים להקטין את נזקי המשבר. אך זה עלול לגרום לנזקים שונים בעתיד.

איך את חושבת שצריך להיערך לטיפול בהם?

"במובנים מסוימים, מה שהיה הוא מה שמתרחש עכשיו. ראינו כמה הנפקות שגופים התנפלו עליהן. עוד שנים מהיום נהיה בעולם אחר. זה לא מסוג המשברים המחזוריים. עברנו מעולם של מינוף יתר ובמשך שנים קדימה נהיה במינוף חסר. מעולם של יצירתיות פיננסית מוגזמת נעבור לעולם של חזרה לבסיס. מחוסר רגולציה נעבור לרגולציה הדוקה יותר. המשבר בורא עולם חדש, שאולי יהיה מסוכן פחות אבל גם אפרורי יותר ובעל צמיחה נמוכה יותר".

קובי פלר, מנהל השקעות ראשי בכלל פיננסים ניהול קרנות נאמנות, קרא לשר החינוך החדש, גדעון סהר, לשלב לימודי חיסכון לתלמידים בבתי הספר. פלר דיבר על העליות בשוק האג"ח ואמר כי "ברבעון הרביעי בשווקי האג"ח, הדבר המרכזי שתמחרו היה היעדר סחירות. תעודות סל וקרנות נאמנות הגיעו למצב של מוכרים ללא קונים. אני אומר למנהלי ההשקעות, לא להסתכל אחורה על הרבעון הרביעי והראשון שעברנו אלא להסתכל קדימה על ההזדמנויות בשוק".

לדבריו, "באג"ח מדינה נוצרו סיכונים שלא היו קודם. עומדות בפנינו גידול בהנפקות ועליית ריבית ותהיה תחליפיות בין השקעה באג"ח הממשלתי לאג"ח קונצרני", אמר פלר. והוסיף: "משקיעים מוסדיים בחו"ל רואים את ההשקעה בסחורות כהגנה אינפלציונית. תחום הסחורות הוא תחום שכמעט לא מוחזק בארץ על ידי מוסדיים וכדאי לשים אליו לב".

רוי רגב, יו"ר קסם תעודות סל: "שוק הסחורות שונה מהותית ממניות ואג"ח והמחיר שלו לא שקוף. המשבר הוא הזדמנות לפתור שלוש בעיות מבניות חשובות כדי שנוכל להמשיך הלאה עבור קהל המשקיעים: הדבר הראשון הוא תיאום ציפיות. אחת הבעיות היתה שפחות התעסקנו בתיאום ציפיות מול הלקוחות שלנו. מרבית הלקוחות נכנסו לקופות הגדולות והדבר הראשון שצריך לעשות הוא לתאם ציפיות בין הלקוח לסטנדרט שלו. השקעה בגיל 40 ובגיל 60 שונה. התיקון השני שצריך להיות קשור לתשואות. ראיתי מנהלי השקעות שבחנו את ההשקעות יום-יום. קבלת ההחלטות הפכה להיות של סוחרים יומיומיים. התשואות יתפרסמו שנה לאחור וזה חשוב. התיקון השלישי שמרבית העיסוק של הגופים המוסדיים הוא בניירות ערך ספציפיים ובתזמון לכניסה לשוק. זה בעיניי בעיה. מחקר שבדק עשרות קרנות פנסיה בארה"ב מצא שהאלמנט היחידי שמצביע על הצלחה הוא הרכב ההשקעה ולא התזמון או בחירת המניות".

ורד דר: "לא הייתי מספידה כל כך מהר את המשבר הזה כל כך מהר. במובנים מסוימים מה שהיה הוא שעכשיו- לא יהיה. היו כמה הנפקות שראינו שגופים התנפלו עליהם עכשיו. עברנו מעולם של מינוף יתר נעבור לעולם של מינוף חסר. מעולם של יצירתיות פיננסיות. לפחות בארץ אנחנו קצת מקדימים את המאוחר. זה עוד לא הזמן לחששות אינפלציוניים. אי אפשר להתעלם מזה, זה השלב הבא.

קובי פלר: "אני קורא לשר החינוך לשלב לימודי שוק ההון ופיננסים במערכת החינוך. חשש לפשיטת רגל של המערכת הפיננסית, חשש לפשיטת רגל של מדינה. 2 החששות הוסרו. המערכת הבנקאית בארה"ב בסיוע גורמים נוספים. החשש הזה לא קיים. אין חשש לפשיטת רגל של מדינה. היום ייתנו לה את ההלוואות. "הרבעון הרביעי, הדבר העיקרי שהם שיווקו זה העדר סחירות.

גד סואן: האם לדעתך אג"ח מדינה שהיה כל כך פופולארי בתקופה האחרונה, גמר את הסוס שלו? "12 מיליון דולר יושבים במאני מרקט בפדיונות. הכל זה עניין של תהליך  התאמת נכסים. החשש מאינפלציה יגיע להערכתי רק בתחום הסחורות.

רוי רגב: "אני נפגש הרבה עם בעלי השקעות. המשבר הוא הזדמנות לבוא ולסגור שלוש בעיות מבניות: הראשונה, זה תיאום ציפיות. אמא שלי באה עם קופות הגמל ואמרה: שמת לב שהפסדתי 20 ומשהו אחוזים. בעבר, פחות התעסקנו עם תיאום הציפיות מול הלקוח. אני חושב שזה חשוב לתיאום ציפיות מול הלקוח. תיקון שני שאמור להשתנות שהפכו את המשקיעים המוסדיים הפכו – מה יקרה בחודש הקרוב. מי שאמונים על כספי הפנסיה של כולנו.  משהו חייב להשתנות.

הדבר השלישי והאחרון שאנו קוראים לו פירמידה הפוכה מתמקד בשלושה אספקטים מרכזיים: אני לא עושה הגדרת סיכון לפי אג"ח מניות, ניירות ערך. הניסיון שלמדתי מול חלק מהנושאים שהתעסקות בניירות ערך ספציפיים, הם מצאו שהאלמנט היחידי שמשפיע על מתן ערך נוסף ללקוחות שלנו.

גד סואן, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות: המשבר הפיננסי שאנו נמצאים בעיצומו, שגרם לירידת ערך בשיעור של עשרות אחוזים בהשקעותיהם של חוסכים רבים שהפקידו את כספם בהיקפים עצומים אצל הגורמים המוסדיים, מעורר שאלות נוקבות שנדונות בכנסת, בממשלה, בציבור ובתקשורת, לגבי מדיניות ההשקעה של הגורמים האלה ולגבי התנהלותם בבחירת השקעותיהם ובניהולן".